שותף מתוך המהדורה 9/30/2016 Israel Hayom

שלוש מעשיות של לוין קיפניס ראו אור מחדש *

"האיש שהגדיר ילדות עברית"

לוין קיפניס היה משורר החגים לילדי ישראל - עם קלאסיקות כגון "שנה טובה" ו"אני פורים" › כעת ראו אור "סיפורי בוקר" - מעשיות קצרות פרי עטו, שזכו לחיים חדשים › העורך ירמי פינקוס והמאיירת נעם וינר מספרים על החלוץ האלמותי, שפירסם מאות יצירות

Picture

לוין קיפניס עם בנו שי

Picture

ירמי פינקוס

Picture

כשירמי פינקוס החל לחקור את חייו ויצירותיו של הסופר והמשורר לוין קיפניס, חתן פרס ישראל לספרות ילדים, הוא לא חשב שההזדהות עם היוצר הפורה תהיה כה עמוקה. "היצירות של קיפניס היו דידקטיות בעיניי‭,"‬ הוא מספר, "אך זמן קצר לאחר שציונה קיפניס, כלתו, נתנה לנו יד חופשית לחפור בארכיונו, גיליתי איש הרבה יותר מעניין ממה שחושבים

- חולם, צבעוני, סטודנט בבצלאל, גרפיקאי, מהפכן וחלוץ של ממש‭."‬

 פינקוס, מאייר, קומיקסאי וסופר, נחשף לקורפוס הענקי של קיפניס במסגרת חיפוש חומרים ל"ספריית נח‭,"‬ הוצאת ספרי הקומיקס לגיל הרך שהקים לפני שלוש שנים עם המאיירת ויוצרת הקומיקס רותו מודן. השניים חרתו על דגלם ליצור מדף של קלאסיקה עברית - שירה וספרות לילדים - מלווה בקומיקס, בדגש רב על פורמט מושקע קבוע (הספרים צרים וארוכים, עם פסים צבעוניים בשידרת הספר) ואיכות דפים והדפסה גבוהה.

"אין ספק שבהשוואה למרים ילן-שטקליס ולאה גולדברג, שהיו יוצרות מאוד פואטיות וליריות, קיפניס בולט בפשטות שלו; החריזה והמוסיקליות שלו הן בסיסיות אבל יש המון תנועה בשירים שלו, וזה בדיוק מה שהקומיקס זקוק לו - אקשן, קולנועיות, שיהיה מה לצייר בו לא רק במובן הפואטי‭,"‬ מסביר פינקוס, "רצינו לעבוד עם הטקסטים של ילן-שטקליס, אבל זה לא הסתדר בסוף, היצירות שלה עוסקות בהלכי נפש - ואת זה קשה מאוד לאייר לקומיקס‭."‬

 התוצאה היא "סיפורי בוקר" (מודן‭,(‬ שמעניקה חיים חדשים לשלושה סיפורי מעשיות קצרצרים, ששניים מהם - "המאחרת מתעוררת" ו"מעשה בשלושה עצלים" - הופיעו במקראה המיתולוגית "גן גני" של קיפניס וימימה טשרנוביץ, ואילו הסיפור השלישי, "מעשה ברם‭,"‬ יצא כספר נפרד. דרך איוריה הנפלאים והמצחיקים של נעם וינר אנחנו מתוודעים לגיבורים קטנים ועצלנים שמתקשים לקום בבוקר, גם לאחר שתזמורת המשטרה המיוחדת ומכבי אש מנסים להילחץ לעזרת האם, או לנוכח התגייסות משפחתית שלא היתה מביישת יחידת צה"לית מובחרת.

"אינספור משימות"

לוין קיפניס ‭ (1990-1894)‬ נולד בעיירה אושומיר באוקראינה למשפחה דתית. הלימודים ב"חדר" דיכאו אותו, וראשו נהה אחר ציור ואמנות. בשנת ‭ ,1913‬ כשמלאו לו ‭ ,19‬ עלה ארצה ולמד בבית הספר לאמנות בצלאל.

ביישוב היהודי המתהווה של אותם הימים לא היתה מסורת של יצירה חינוכית בעברית לילדים. מצוקת התכנים הובילה את קיפניס לכתוב שירים על הטבע ועל בעלי החיים. בשלל השירים האלמותיים אפשר למצוא את "אליעזר והגזר‭,"‬ "אני פורים‭,"‬ "גינה לי‭,"‬ "נר לי‭,"‬ "רקפת" ו"סלינו על כתפינו‭."‬ אך יותר מכך קיפניס נחקק כמשורר של חגי ישראל, כשחיבר לגנים ולבתי הספר נכסי צאן ברזל כ"שנה טובה" ‭ ")‬שנה הלכה, שנה באה‭,("‬ "לביבות‭,"‬ "נר לי‭,"‬ "סביבון סוב סוב סוב‭,"‬ "שימו שמן‭,"‬ "סלינו על כתפינו‭,"‬ "אני פורים" ו"חד גדיא."‬

‭" לא היה לי מושג כמה משימות מסובכות קיפניס לקח על עצמו‭,"‬ משתף פינקוס, "הוא תירגם המון אגדות ילדים לעברית מרוסית ומפולנית; בזכותו יש לנו המון שועלים ודובים באגדות שלנו, ולא נניח גיבורים שהם גמדים ומכשפות, שהיו נפוצים יותר במערב אירופה, אצל האחים גרים, למשל.

"היה משהו מאוד 'אין יור פייס' בכתיבה של קיפניס. ראשית, החינוכיות. שיר על חנוכה? אז אכתוב על סביבון. הילד רם לא קם? יהיה שעון מעורר. לא היו שם נפתולי נפש, זה לא היה העניין שלו. הוא היה עסוק בחלוציות ובלהגדיר מהי ילדות עברית. כשהבנתי את זה, ממש נדלקתי עליו‭."‬

 פתוחים לשינויים

זה לא מפתיע שפינקוס, חלוץ בתחום האיור בעצמו, הוקסם מהאיש שחילק לגננות שירים על מנורות ועל סביבונים. בן ‭ ,50‬ פינקוס כיהן כראש המחלקה לאיור ב"ויטל‭,"‬ הקים את התוכנית ללימודי איור בשנקר ועמד בראשה במשך 11 שנה. הוא אחד ממייסדי קבוצת הקומיקס העצמאית "אקטוס טרגיקוס‭,"‬ שבה פעלו גם איציק רנרט, מירה פרידמן ובתיה קולטון, אשר תרמה במידה רבה להתפתחות תחום הקומיקס למבוגרים בארץ. בשנת 2004 זכה בפרס שר החינוך לעיצוב ובשנת 2010 הוענק לו פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על הישגיו בתחום הפרוזה והספרות הגרפית.

‭2008-ב‬ הוציא פינקוס את ספר הפרוזה הראשון שלו, "הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט" (עם עובד‭,(‬ שזיכה אותו בפרס ספיר עבור ספר ביכורים. בשנת 2012 ראה אור ספרו השני, "בזעיר אנפין‭,"‬ שבימים אלה אפשר לראות עיבוד תיאטרלי שלו על במת תיאטרון גשר.

‭2013-ב‬ ייסדו פינקוס ומודן את ספריית נח, שמתפקדת כמערכת עצמאית שעובדת עם הוצאות ספרים. מלבד "סיפורי בוקר‭,"‬ ראו אור "אורי כדורי" מאת אריה נבון ולאה גולדברג, באיורים חדשים של מודן, "מר ›זמאי ה‭››‬אי" מאת לאה גולדברג (שפינקוס אייר מחדש) ו"מע‭› ה›‬חת›לים" של ע. הלל (ציירה מחדש: שמרית אלקנתי‭.( ‬

אילו שינויים לשוניים ועריכתיים ביצעתם במעבר הטקסט מהמאה 20-ה‬ לימינו?

פינקוס: "היופי הוא שמשפחת קיפניס מאוד פתוחה לעיבודים ולשינויים; הרי לא כל משפחה אוהבת שנוגעים בחומרים הקלאסיים של ההורים או של הסבים. ציונה אמרה לנו שלוין בעצמו נהג לשכתב טקסטים שלו שלוש-ארבע פעמים, הוא לא חשב שהיצירה שלו קדושה, אלא שהיא צריכה להשתנות עם הזמן. למשל, הסיפור 'המאחרת מתעוררת' נקרא במקור 'המפגרת לא מתעוררת‭.'‬ מובן שהיום זה לא עובר‭."‬

 נעם וינר, מאיירת הספר, מספרת שאף שמדובר בטקסטים שנכתבו במאה שעברה, "הם מאוד פתוחים ולא ספציפיים לתקופה או לתרבות מסוימת, וזה נתן לי המון מקום לפרשנות אישית. תחילה, פורמט האיורים הוא פורמט של קומיקס שמונגש לילדים בגיל מאוד צעיר - אז כבר פה יש חדשנות, כי לקהל כה צעיר נהוג לרוב לאייר פיקצ'ר בוק.

"מבחינת עיצוב העולם החזותי - הדמויות והסביבה - בחרתי לעבוד עם עולם הדימויים המוכר לי. למשל, בסיפור 'מעשה ברם' החלטתי לאייר את סביבת מגוריו על פי שכונה ברמת גן, העיר שבה גדלתי. כמו כן, היה לי חשוב שהדמויות תהיינה שונות ומגוונות: צבעי עור שונים, מבני גוף שונים וכולן בעלות התנהגות ומראה הייחודיים להן. עוד נקודה חשובה היתה לאייר עם הרבה פרטים. זהו ספר שההורים יקריאו לילדיהם, אז בזמן שההורה יקריא, הילד יתעמק באיורים ויוכל לגלות עוד ועוד ככל שיסתכל‭." ‬

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן