שותף מתוך המהדורה 3/11/2011 Israel Hayom

כהנא חי - השאר בתרדמת

הנזק שגורמים הרבנים הכהניסטים גדול יותר מכל תעמולה ערבית או אנטי-ציונית ¬ היא מקעקעת את דמותנו כמדינה דמוקרטית וליברלית ומכניסה אותנו לקטגוריה של מדינות פנאטיות-דתיות-לאומניות

Picture

מיעוט קיצוני מול רוב אדיש. חולצות של תומכי הרב כהנא

צילום: דודי ועקנין

כמו מתקפות רבות גם המתקפה המשיחית על הכרזת העצמאות החלה בצלף בודד. רב העיר צפת יצא בקריאה שלא להשכיר דירות לסטודנטים ערבים ומייד אחריו הגיעה תגבורת בצורת צעירים דתיים שאיימו לקיים "מלשינון" באינטרנט ובו יציגו לדיראון משכירי הדירות לערבים.

הרב גם הודיע שלא יתייצב לשום חקירה משטרתית בעניין זה. למרות פניות מספר לתגובה מיידית ולהעמדה לדין של המסית הפרקליטות שתקה.

בעקבות השתיקה באה ההפגזה: תחילה יצאו עשרות רבנים בקריאה להחרים לא-יהודים במגורים ובמקומות עבודה. גם לכך לא באה תגובה והשתררה דממה. משרד המשפטים השיב לי כי "הנושא בטיפול‭."‬

 לאחר מכן באה הפצצה לעומק: "הרבניות" נשות הרבנים צירפו קולן: איסור על בנות ישראל להתרועע עם "הגויים‭."‬ ולבסוף באה הפצצה מהאוויר: הרב יצחק שפירא ראש ישיבה בהתנחלות יצהר קרא לרבנים להצטרף אליו בהטפה להרוג ערבים בעת פעולה צבאית "כדי לתת לחיילים כוח של תורה‭."‬ לראיה ציטט את התמיכה בו של הרב יצחק גינזבורג נשיא ישיבת "עוד יוסף חי" ומרבני "נוער הגבעות‭."‬

 כסיוע לו פירסמו עשרות רבנים ואנשי ציבור בציונות הדתית הודעת גינוי נגד חקירת הרב שפירא. הרב ליאור לאחר שהוצא נגדו צו מעצר סירב להתייצב לחקירה ודוברי המתנחלים ראו בהזמנה "מלחמה מטעם הפרקליטות ויריקה בפניו של העם‭."‬

 לאחר מכן באו שורה של צעדים שתכליתם וידוא הריגתה של הכרזת העצמאות: הוגשה הצעת חוק בכנסת להעמיד את כל הרבנים מעל לחוק ולא לאפשר את העמדתם לדין במקרים אלה.

ולבסוף בעקבות הרשעת הנשיא לשעבר משה קצב הותקפה מערכת המשפט על כך שהיא שופטת לפי דין של גויים וגרוע מכך אחד הרבנים הצביע על כך שאחד השופטים - שומו שמיים - הוא ערבינוצרי ולכן "זה בכלל ערכאות של גויים לגמרי‭." ‬

ההנמקה של כל המתקפה היא כמו זו של הרב כהנא ז"ל: ההלכה מצדיקה את הפסיקה. אך גם מי שמקבל השקפה זו חייב יהיה להודות שהיא מתנגשת עם ערכיהן של הציונות ושל מדינת ישראל.

רבים יחלקו על פירושים הלכתיים אלה. הרב אהרן ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון פירסם גילוי דעת חשוב ובו הפריך את הפירוש ההלכתי המתעלם מגירסאות אחרות. כמותו עשו הרב יובל שרלו ורבנים הקשורים למכון הרטמן. הרב חיים דרוקמן דגל בפשרה המבחינה בין ערבים ‭ ")‬ישמעאלים‭("‬ וגויים ‭ ")‬נוכרים‭("‬ הנאמנים למדינה לאלה שאינם נאמנים.

כמובן שעדיפים אלה הנותנים פירוש הומני להלכה. אך יש להדגיש כי הפירוש שנותנים הרבנים הקיצוניים סותר את עיקרי הרעיון הציוני ואת הכרזת העצמאות. זו מדברת על "שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה" וקוראת לערביי ישראל לשמור על שלום וליטול חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ונציגות מתאימה בכל מוסדותיה‭."‬

 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו' אימץ ברוב גדול של 53 ח"כים נגד 17 את עקרונות הכרזת העצמאות כחלק מערכי חוק היסוד של המדינה ולא הועלתה בכנסת שום הצעה לסטות מרעיון זה.

כאשר אחד הרבנים תקף את השופט קרא אחד השופטים המעולים שיש לנו הוא ירק לא רק "בפני העם היהודי" אלא גם בפני מגילת העצמאות שהיא המסמך הראשון והמכונן של ישראל. הוא ירק גם בפניהם של מייסדי המדינה - בן-גוריון ויצמן וז'בוטינסקי - ובעיקר בפניו של הרצל שבספרו "אלטנוילנד" מנבא את ניצחון הליברליות האנושית במדינה היהודית העתידה לקום על פני המפלגה האנטי-גויית.

יש לומר במפורש: פסיקת ההלכה לגבי לא-יהודים לא רלוונטית לניהולה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא חוברה בתנאים של מיעוט יהודי נרדף אשר נטבח על ידי רוב נוצרי עוין והיתה גם ביטוי של זעם אין-אונים כלפי רודפי עמנו: אלה שרפו את אבותינו חיים היגלו אותם עשו בהם פוגרומים ואלה כתבו בשפה סודית ובחשאי את נקמתם המילולית.

ועוד: ראשיתן של ההלכות בעולם שבו הלא-יהודי היה עובד אלילים. מרגע שהעולם הנוצרי השתנה והחלה זורחת הנאורות של שוויון זכויות ליהודים השתנה גם יחס האורתודוקסיה היהודית לעולם הלא-יהודי כמו בצרפת של נפוליאון וכמו היום בארה"ב.

להסיק שעל חיילי צה"ל מוטלת חובה להרוג גויים להפוך את הזעקה "הטוב שבגויים הרוג" לפקודת מטכ"ל זו יריקה אמיתית בפניה של היהדות לדורותיה - שיש בה גם פנים אנושיות ורחמניות.

כשם שהכנסת והממשלה לא קיבלו את התירוץ ההלכתי של הרב כהנא בנאומי ההסתה שלו כך הם צריכים להדוף את המתקפה רבת הרבנים של הכהניזם החדש. לדאבוננו רוב חברי הכנסת והממשלה שקעו לתוך תרדמת לנוכח הניסיון למוטט את היסוד הציוני והדמוקרטי של ישראל ולבטל את כל מה שמאפשר לנו לחיות בארץ ביחד.

תרדמת עמוקה זו גורמת נזק אדיר לשמה של ישראל ולמעמדה הרעוע בלאו הכי בעולם. הנזק שגורמים הרבנים הכהניסטים גדול יותר מכל תעמולה ערבית או אנטי-ציונית. היא מקעקעת את דמותנו כמדינה דמוקרטית וליברלית ומכניסה אותנו לקטגוריה של מדינות פנאטיות-דתיות-לאומניות ואין צורך לומר מה עושה האופנסיבה הכהניסטית לקהילות יהודיות בחו"ל.

מה יחשוב שופט יהודי ב"ערכאות גויים" כשהוא קורא את ההתקפה על השופט קרא? וכיצד יכולים מנהיגים יהודים להגן על ישראל שבה אין תגובה למסע גזעני מהסוג שהיהודים נלחמים בשכמותו?

אבל לא רק הכנסת והממשלה נכנסו לתרדמת; גם ראשי הציונות הדתית זו שבזמנו הוציאה משורותיה רבנים הומניים כרבנים הראשיים הרצוג ועוזיאל ומנהיגים כמו זרח ורהפטיג ומשה חיים שפירא אינם מקיצים מתרדמתם. אין סימן ליקיצתם של האקדמאים הציונים-דתיים שנכנסו אף הם לתרדמת למעט מאמר אמיץ וחשוב של פרופ' ידידיה שטרן.

נכון הכהניסטים החדשים הם מיעוט בציבור הדתי - ומיעוט זעיר בציבור היהודי - אך הניסיון ההיסטורי מוכיח מה קורה כשמיעוט נחוש בדעתו עושה את דרכו כשהרוב עומד מהצד אדיש ומחריש: התרדמת הופכת למוות. ¬

? פרופ' אמנון רובינשטיין הינו מרצה למשפטים במרכז

הבינתחומי הרצליה, שר החינוך וח"כ לשעבר, חתן

פרס ישראל לחקר המשפט ‭ (2006) ‬

כאשר אחד הרבנים תקף את השופט קרא, אחד השופטים המעולים שיש לנו, הוא ירק לא רק "בפני העם היהודי" אלא גם בפניה של מגילת העצמאות, שהיא המסמך הראשון והמכונן של ישראל

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן