שותף מתוך המהדורה 4/23/2010 Israel Hayom

דוקטור טבע

ד"ר גינטר פרידלנדר ברח ‭ ב1933-‬ מגרמניה הנאצית כדי להקים בירושלים את מפעל התרופות "טבע" ¬ הוא התרוצץ בזמן המצור כדי לחלק תרופות לחיילים, הקפיד להשקות את עובדיו ויטמין סי ואירח מדענים מכל העולם ¬ בספר חדש שכתבה בתו, נעמי אשחר, היא מבקשת להכניס אותו ל"פנתיאון האישים של המדינה" ¬ בכל זאת, הרי אביה הוא נקודת ההתחלה של האימפריה העסקית הגדולה בתולדות ישראל

Picture

המפעל התנהל בגרמנית. עובדות במחלקת האמפולות

Picture

שיחה טעונה לפני שנתיים. יו"ר טבע הפורש אלי הורביץ

צילום: משה שי

Picture
Picture

בהתחלה היו רק חמישה עובדים.

מעבדה כימית בימיו הראשונים של המפעל; מימין: ד"ר פרידלנדר

צילום: מתוך הספר "אבא טבע"

Picture
Picture
Picture

ממפעל משפחתי לאימפריה בינלאומית.

משרדי חברת טבע בירושלים

צילום: רויטרס

באותו יום שבת אביבי הלך גינטר פרידלנדר כהרגלו לעבודה בבית המרקחת שבלב העיר גרליץ. בארבע השנים שחלפו מאז סיים את לימודי הרוקחות באוניברסיטת ברן ניהל ד"ר פרידלנדר את "בית המרקחת של הכתר" בעיר הקטנה שבגבול גרמניה-פולין. הוא אמנם היה יהודי (וציוני גדול) אך בבית הוריו לא שמרו אף פעם מסורת כך שיום שבת מבחינתו היה יום עבודה רגיל ממש ככל הימים.

אלא שאותו יום שבת לא היה ככל הימים. זה היה 1 באפריל 1933 היום שבו החליטו ראשי המפלגה הנאצית להטיל חרם על עסקיהם של יהודים. בשעה 10 בבוקר הגיעו אנשי פלוגות הסער הנאציות ‭ (SA)‬ והוציאו את גינטר בכוח אל הרחוב. הם סגרו את בית המרקחת שהיה בבעלותה של דודתו אלזה ובחזיתו הציבו שלט שבו נכתב כי זהו בית מרקחת של יהודים והכניסה אליו אסורה.

גינטר הוכרח לצעוד ברחבי העיר יחד עם עשרות סוחרים ועורכי דין יהודים והיה משוכנע כי בקרוב יועמד עם הפנים אל הקיר ויומת בירייה. את הלילה בילה בסופו של דבר במעצר בבית העירייה של גרליץ כשפשעו היחיד הוא היותו יהודי. אחרי 24 שעות אמנם שוחרר אבל פרידלנדר קלט את הרמז: למחרת התחיל לתכנן את העלייה לארץ ישראל.

למנהיגיה של גרמניה הנאצית לא היה אכפת איזה מדען מחונן הם איבדו באותו יום אבל לימים יתברר כי הם עשו ככל הנראה שטות די גדולה. לפני חודש ימים בדיוק 77 שנה אחרי אותו אביב גורלי נרכשה חברת התרופות השנייה בגודלה בגרמניה "רציופארם" על ידי קונצרן "טבע" הישראלי בסכום של 5 מיליארד דולר - רכישה שהפכה את טבע לחברת התרופות הגנריות הגדולה ביבשת אירופה. רק מעט אנשים יודעים - בגרמניה וגם בישראל - שאת "טבע" ייסד מיודענו גינטר.

אחרי מסע ממושך ברכבת ועוד 28 ימים של הפלגה הגיע ד"ר פרידלנדר עם משפחתו לחופי ארץ ישראל בקיץ ‭ .1933‬ בירושלים הוא הגשים את חלומו להקים מפעל לתרופות - את חברת "טבע" - והיה לאחד מחלוצי הכלכלה והתעשייה בישראל. הוא המציא את האופטלגין היה הראשון להבין את פוטנציאל הריפוי במימי ים המלח והיה ממייסדי בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית. הוא סיפק תרופות לחיילים הבריטים במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן לחיילי צה"ל בירושלים הנצורה. מדען ציוני מושבע ויזם מעורר השראה - ובכל זאת סיפורו נשכח.

"לאבי יש מקום בפנתיאון האישים של מדינת ישראל" אומרת בתו של פרידלנדר נעמי אשחר בראיון עם פרסום הספר "אבא טבע" הביוגרפיה שכתבה על אביה יחד עם נורית אשכנזי (הוצאת "קווים‭.("‬ בספר היא מגוללת בפעם הראשונה את קורות חייו של מייסד חברת "טבע" משום ש"חשוב לי לספר מה אנשים עשו כשעוד לא היה כאן כלום. אבא שלי נשכח ועכשיו הגיע סוף סוף הזמן לספר את הסיפור שלו‭." ‬ תרופות בלב השממה

בתמונות הישנות בשחור-לבן אפשר לראות יקה טיפוסי ברנש אירופאי מהמעמד הבינוני עם משקפיים על החוטם אפודה ועניבה. מה שאי אפשר לראות זה הלהט הפנימי והחזון מרחיק הלכת שהובילו את גינטר לכתוב ‭ ב1922-‬ על עמיתיו היהודים את השורות הבאות: "יש רק מקום אחד שבו נוכל למצוא שלווה ואושר והוא ארץ אבותינו. שם לא נגור בסמטאות צרות; שם נחיה בחוץ בטבע באדמה ובגינות. כאן בגטו נחים רוחות זקנים אך שם תתפתח הרוח היהודית באופן חופשי‭."‬

 הוא נולד ‭ ב1902-‬ בקניגשוטה (בשטח פולין של היום) להורים יהודים חילונים מהמעמד הבינוני. כבר בגיל 11 הצטרף לתנועת הנוער הציונית-גרמנית "בלאו-וייס" (כחול-לבן‭.(‬ בגיל 15 כתב סיפור בשם "בארץ אבותינו" ובגיל 17 את השיר "שיר אשיר לירושלים‭."‬ בשנות ‭ ה20-‬ כשהיה סטודנט לרוקחות באוניברסיטת ברסלאו (לאחר מכן השלים דוקטורט בברן שבשווייץ) השתתף בכינוס של סטודנטים יהודים-גרמנים עם ד"ר חיים ויצמן ובמהלכו אמר: "כשנעלה לפלשתינה נקים בה תעשיית תרופות. נקרא לה 'טבע' ואת התרופות נייצר מחומרים מהטבע ומצמחים שגדלים בארץ ישראל‭."‬ את המוטו לחברה קבע כבר אז: "אנו שואפים לעזור לטבע האדם באמצעים שאנו מבקשים להפיק מן הטבע‭."‬

 להתלהבותו חסרת הגבולות מטבעה של ארץ ישראל היה שותף חברו מנפרד אשנר שכתב לגינטר מכתב בזמן שביקר בארץ ישראל ב‭:1924-‬ "בחודשי החורף החל בינואר מפארים הירקות את השולחן בשפע כמו כרוב כרובית סלק גזר ופרי התפוז. אוכלים אותם עד שמתפוצצים. באפריל ובמאי מופיעות העגבניות הראשונות ותפוחי האדמה ובהמשך תורם של חצילים מבריקים בצבע שחור-סגול כגודל ראשו של ילד. הכל גדל כאן וניתן לקטוף מן העצים חינם בלי כסף‭."‬

 עם קריסתה של הדמוקרטיה בגרמניה ובמקביל להחלטתו שלו לעלות לארץ ישראל ניסה גינטר לשכנע גם את אנשי הקהילה היהודית בעיר גרליץ כי חייהם שם אינם בטוחים עוד. כשהגיע לפלשתינה ביקש דבר ראשון לבחון את האקלים ביישובים השונים שכן למפעל התרופות שתיכנן נדרש מזג אוויר קריר ויבש. תל אביב וחיפה נפסלו מיד וכך גם עפולה ועמק יזרעאל. ירושלים משאת נפשו של פרידלנדר עוד מנעוריו אך גם עיר קרירה והררית שבשטחה יש כבר אוניברסיטה מתפקדת נבחרה כמתאימה. בביקור שערך במעבדה של האוניברסיטה שאל אותו מישהו: "למי אתה חושב שתוכל למכור כאן תרופות? אתה לא רואה איזו שממה יש מסביב‭"?‬

 אבל פרידלנדר ראה בעיני רוחו כבר כמה עשורים קדימה ובמאי 1935 פחות משנתיים לאחר שעלה לארץ הקים בשכונת בית וגן את מפעל "טבע‭."‬ מכונות הייצור והתכשירים הראשונים הובאו מגרמניה באמצעות ההסכם שנחתם בין הסוכנות היהודית למשטר הנאצי שנועד להציל הון ורכוש יהודי ולהביאו לארץ ישראל. בתחילה היו רק חמישה עובדים ופרידלנדר היה מסתובב בבתי המרקחת בעיר עם שקיות עמוסות בתרופות ומנסה לשווקן. בחברה ייצרו תרופות מצמח הבבונג ומצמח ההרדוף ולאחר מכן תרופות לטיפול בקטרקט ובחולי לב כמו גם תכשירים להורדת חום ולשיכוך כאבים.

העובדים הראשונים במפעל היו כולם יקים והמפעל התנהל בגרמנית. אפילו אחרי שנים כשבמפעל החלו לעבוד עולים ממדינות ערב נדרשו אלה ללמוד גרמנית ובסופו של דבר אפילו הנהג של ד"ר פרידלנדר יליד מרוקו דיבר גרמנית שוטפת. בספר מתעכבת הבת על גילויי הנוקשות והקפדנות של אביה אך גם מציינת כי דאג לרווחתם של העובדים ואפילו קנה לאחת מהם דירה כאשר זו הסתבכה בחובות ושקלה לעזוב את העבודה.

"אבא שלי היה אדם רחב אופקים ומשכיל באופן יוצא דופן" מספרת אשחר כיום בת ‭ .64‬ "הוא הבין בהיסטוריה בתיאטרון ובמוסיקה והיה אדם נדיב ורגשן. אבל הוא היה גם יקה והקפיד על נימוסים והליכות. אצלנו אי אפשר היה לאכול עם מרפקים על השולחן זה נחשב ללא מנומס. צריך לזכור שהיקים שהגיעו לארץ ישראל בשנות ‭ ה30-‬ חטפו הלם תרבות. מבחינתם הם הגיעו מלב אירופה התרבותית לאסיה השוממה. הם פחדו מחיידקים (שקראו להם אז בצילוסים) ואחד התכשירים שייצרו ב'טבע' היה חומר ניקוי לשטיפת ירקות ופירות. בירושלים ובבית שלי היה מקובל לשרוף מבחוץ כיכרות לחם שהביאו מהמאפייה כי מי יודע מי נגע קודם לכן בלחם‭." ‬ קשרים עם השאה הפרסי

"מלחמות רעות לבני אדם וטובות להתפתחות פרמצבטית" כתב גינטר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. לארץ ישראל הגיעו בינתיים עולים חדשים רבים כאלה שהצליחו לברוח מאירופה ברגע האחרון והאוכלוסייה המקומית גדלה. הצבא הבריטי תיגבר את כוחותיו באזור הים התיכון וחייליו נזקקו להרבה מאוד תרופות. הביקוש הגובר לתרופות של "טבע" יצר מחסור בעובדים וגינטר החליט להרחיב את המפעל.

כמה שנים מאוחר יותר עם פרוץ מלחמת השחרור בנובמבר 1947 התרוצץ פרידלנדר ברגל בין שכונותיה של ירושלים כדי להביא תרופות לכוחות הלוחמים ולאזרחים. שכונות העיר נותקו זו מזו וירושלים היתה נתונה תחת צליפות כדורים והפגזות בלתי פוסקות. המפעל היה סגור אז ביום ופתוח בלילות כשהוא שרוי בחושך בגלל ההאפלה. חשמל לא היה והמזון היה במשורה. פרידלנדר חימם מים על גז ועל עצים וסיפק משקה חם לעובדים בתוספת ויטמין סי לחיזוקם.

בתחילת שנות ‭ ה50-‬ כבר עבדו ב"טבע" ‭ כ120-‬ עובדים והחברה נהפכה לחברה ציבורית. ‭ ב1953-‬ עם הקמת הבורסה לניירות ערך בתל אביב היתה "טבע" לאחת החברות הראשונות שנסחרו בה. גם המפעל עצמו התרחב נבנו בו קומות נוספות וגם חדרים סטריליים שבהם יוצרו בפעם הראשונה סוגים שונים של אנטיביוטיקה. "טבע" ייצאה את מוצריה לארצות רבות ואף המשיכה לייצא למדינות ערב באופן סמוי לאחר מלחמת העצמאות.

"אני זוכרת ביקורים אצלנו בבית של מדענים ואנשי עסקים מכל העולם" מספרת אשחר על ילדותה בירושלים של שנות ‭ ה50-‬ וה‭.60-‬ "לאבא היו קשרים עם חברות תרופות בכל מקום. אני יודעת שהוא היה בקשר עם השאה הפרסי שלא לדבר כמובן על מדענים ממכון ויצמן וחוקרים מכל האוניברסיטאות בישראל‭."‬ בשנת 1954 קיבלה החברה תעודת מפעל מצטיין מנשיא המדינה יצחק בן צבי ‭ וב1959-‬ בדירוג של התאחדות התעשיינים דורגה כחברת התרופות המובילה בישראל.

תביעה מוסרית והיסטורית

אבל אז החלו הקלקולים. היחסים האישיים בין פרידלנדר לדודתו אלזה שהיתה בעלת ההון המקורית במפעל ושעלתה יחד עימו מגרמניה בשנות ‭ ה30-‬ הלכו והידרדרו. אלזה מכרה את מניותיה במפעל לבנק לפיתוח התעשייה ושותף נוסף שהוכנס במרוצת השנים - הבנקאי השוויצרי אלפרד פויכטוונגר - הסתכסך גם הוא עם פרידלנדר. בניגוד לרצונו של פרידלנדר זכתה במכרז שנערך ‭ ב1968-‬ על חלקם של האחרים ב"טבע" חברת התרופות "אסיא-צרי" בניהולו של אלי הורביץ ונהפכה לשותף הבכיר ב"טבע‭."‬

 "אני הייתי אז בחודש השמיני להריון" מספרת אשחר. "אבא חזר יום אחד מבית המשפט וראיתי שמשהו אצלו לא בסדר. הוא בדיוק קיבל את הבשורה שהמפעל שעליו עבד כל החיים ושלמענו חי עומד לצאת משליטתו. הוא אמר שיש לו כאבים באזור העין ואני התחננתי בפניו שישמור על עצמו. אחרי כמה דקות הוא חטף שבץ והתמוטט על ידי. אני אזכור את הרגע הזה לכל החיים. זו הטראומה של חיי‭."‬

 פרידלנדר לא הסכים לעבוד ב"טבע" תחת הנהלה אחרת. האירוע המוחי הותיר אותו ללא כוחות נפשיים ופיזיים. הוא מכר את המניות שנותרו בידו ל"אסיאצרי" פרש לגמלאות ועזב את המפעל סופית בנובמבר ‭ .1968‬ שבע שנים מאוחר יותר מת בירושלים אך התשלובת החדשה שהוקמה לקחה את השם "טבע" שהוא עצמו המציא ונהפכה בעשורים שלאחר מכן לקונצרן אדיר ומרשים פאר הכלכלה הישראלית. כיום מועסקים ב"טבע" 40 אלף עובדים ברחבי העולם ויש לה מחזור מכירות של יותר ‭ מ16-‬ מיליארד דולר (לשנת ‭ .(2009‬ היא נחשבת לאחת ‭ מ20-‬ חברות התרופות המובילות בעולם עם אתרי ייצור מחקר והפצה בישראל באירופה ובאמריקה.

אשחר שטראומת התמוטטותו של אביה לנגד עיניה הרחיקה אותה מעיסוק בפרשה במשך יותר ‭ מ30-‬ שנה אומרת שאין לה שום בעיה לפרגן לחברת "טבע‭."‬ "אין לי תביעות משפטיות או כספיות כלפי 'טבע‭"'‬ היא אומרת. "אבל יש לי תביעה מוסרית והיסטורית. אבא שלי הקים את חברת 'טבע' אז למה כשנכנסים לאתר האינטרנט של החברה אין אף מילה עליו? עובדי חברת 'טבע' שמתחילים היום לעבוד בחברה לא יודעים עליו שום דבר. זו אכזבה קשה כי בתור מייסד 'טבע' הוא צריך להיות מונצח‭."‬

 לפני כשנתיים אזרה אומץ והתקשרה ליו"ר דירקטוריון "טבע" אלי הורביץ לאחר שנמנעה מלשוחח עימו במשך 40 שנה מאז ההשתלטות על המפעל של אביה (הורביץ פרש באחרונה מהתפקיד בגלל מחלה‭.(‬ "זאת היתה שיחה לא קלה" היא מספרת "שבמהלכה ביקשתי ממנו להזכיר את אבי בטקס השנתי שעורכת 'טבע' כשהיא מעניקה פרסים למדענים על שם מייסדי הקונצרן. אבי - האיש שהקים את 'טבע' - לא הוזכר אף פעם בטקס הזה. אני שמחה להגיד שלפני כחצי שנה בפעם הראשונה אי פעם ניתן גם פרס על שם אבי באותו מעמד. עכשיו אני מקווה שכל עובד ב'טבע' יקרא את הספר על אבא שלי ויידע מאיפה הכל התחיל‭."‬

 תגובת חברת "טבע‭:"‬ "החברה מוקירה את זכרם ואת מעשיהם של כל מי שהיו בין מייסדיה ותרמו להצלחתה. מעבר לכך החברה איננה רוצה להיכנס לוויכוחים היסטוריים שכבר נידונו ונפתרו בעבר‭."‬ בתשובה לשאלה מתי ובאיזה אופן נפתרו הוויכוחים סירבו בחברה להגיב.

אשחר: "אבא חזר יום אחד מבית המשפט, וראיתי שמשהו אצלו לא בסדר. הוא בדיוק קיבל את הבשורה שהמפעל עומד לצאת משליטתו. הוא אמר שיש לו כאבים באזור העין, ואחרי כמה דקות הוא חטף שבץ והתמוטט. זו היתה הטראומה של חיי"

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן