גיל קופפרברג

איך להעיר את הכסף הרדום בבנק

Picture

כסף "רדום" צילום: ‭ GettyImages ‬

Picture

יעוץ פננסי

רבים מאיתנו זוכרים את הגמד הקטן של בנק הפועלים שקיבל את פנינו בכניסה לכל סניף. אותו גמד שהזכיר לנו כי עלינו לדאוג לעתיד ולחסוך בשבילנו ובשביל ילדינו. באותה תקופה אכן היה כדאי להפקיד כספים בתוכניות החיסכון שהניבו תשואות שנתיות  אטרקטיביות של ‭ 4%‬ ועד ‭ ,8%‬ בהתאם לתקופת החיסכון.

לבנקים אין מה להציע

אך ימי הזוהר של התוכניות הללו כבר נשכחו, וכעת גם לא נראים שוב באופק. הסיבה לכך היא ירידת הריבית במשק לרמה הנוכחית, הקרובה מאוד  לריבית אפסית. לבד מבנק מזרחי, שעדיין מפרסם בצורה עקבית את תוכניות החיסכון שלו - תוכניות בעלות שמות  של פירות, באמצעות פרזנטור מרשים, שאר הבנקים כלל לא משקיעים מאמץ למשוך חוסכים, מכיוון שהם יודעים שאין להם ממש מה להציע בתחום.

התשואה שאפשר לקבל כיום בתוכניות החיסכון הבנקאיות נעה סביב ‭ 1%‬ עד ‭ 1.5%‬ לשנה ומותנית בהחזקת הפיקדון לתקופה של שלוש שנים. במצב שבו שיעור האינפלציה השנתית  עומד על כ-%1 לשנה, למעשה הכסף שלנו לא יעשה כלום עד אשר הריבית  במשק לא תעלה לרמה של ‭ 3%‬ לפחות. לכן, לפי שעה, היחידים שנהנים מההפקדות של הציבור לחיסכון הם הבנקים עצמם, שמשתמשים בכספים אלו להעמדת אשראי צרכני או עסקי בריביות הגבוהות פי שישה עד עשרה ממה שהם מציעים לחוסכים.

בשל המצב הנתון חוסכים רבים בוחרים שלא לפנות לבנקים, ולהשקיע את חסכונותיהם באפיקים אחרים. החלופות אינן סולידיות כמו תוכניות החיסכון, אך הן מציעות תשואה ריאלית עם אופק חיובי וסיכון נמוך יחסית, אם מסתכלים לטווחים בינוניים וארוכים.

שתי התוכניות העיקריות המוכרות והפופולריות ביותר המוצעות כיום הן  "פוליסות ההשקעה" של חברות הביטוח ותוכנית "גמל להשקעה" של בתי  ההשקעות, שהושקה בסוף ‭ 2016‬ בעידוד האוצר. התוכניות האלו למעשה מעודדות מעבר כספים בעיקר לשוק ההון הסחיר, אך גם להשקעות ריאליות כגון  תשתיות, נדל"ן, אשראי עסקי והשקעות ישירות.

אם בתוכניות החיסכון בבנק התשואה השנתית נקבעת על ידי טווח ההשקעה, כלומר טווח חיסכון ארוך יביא לתשואה שנתית גבוהה יותר, במקרה זה בחירת רמת החשיפה למניות היא זו שבעיקר תשפיע על שיעור  התשואה. אך בניגוד לתוכנית חיסכון, יש גם סיכון ששוק ההון יירד ובכך לא רק שלא תהיה תשואה, גם הקרן צפויה להיפגע. אפיקי ההשקעה בשוק ההון הצליחו לייצר תשואות ממוצעות של ‭ 6%-4%‬ לשנה בשלוש השנים האחרונות, וזאת אף ששנת ‭ 2018‬ היתה שנה שבה השוק רשם ירידות שערים. תשואה זו אטרקטיבית במיוחד כשמשווים אותה לתוכניות החיסכון.

השאלות החשובות

חשוב מאוד לשאול את עצמנו כמה שאלות לפני שאנחנו בוחרים באפיקי  השקעה אלו. מה ייעוד הכספים, מה טווח ההשקעה וגם אם אנו מודעים לכך שיש סיכון בתוכניות האלו - הן לא תוכנית חיסכון. בהנחה שטווח ההשקעה הוא יותר משלוש שנים והייעוד הוא לחיסכון ולא לצורך תשלום עתידי צפוי וידוע, וההבנה ששוק המניות יכול גם לרדת אך לאורך זמן הוא נמצא במגמת עלייה מתמדת - התוכניות האלה אכן יכולות להיות תחליף ראוי לתוכניות החיסכון.

כשמדובר בכספים שמופקדים לטווחי זמן ארוכים - יותר משש שנים, כמו חיסכון לילדים, אפשר אף לבחור בחשיפה משמעותית יותר למניות וכך להשיג תשואה גבוהה אף יותר.

אף שעלייה ברמת החשיפה למניות גוררת סיכונים גבוהים יותר, ההיסטוריה מלמדת שהשוק נוהג לתקן כל גל ירידות בפרק זמן של שנה עד שנתיים אחרי, כך שלמשקיע לטווח הארוך מדובר בחלופה ראויה.

הכותב הוא יועץ השקעות. אין לראות בטור

המלצה להשקעה או חלופה לייעוץ השקעות